מורגוליס נ' בן-ישי שיווק והפצה לחומרי בניין בע"מ ואח'

פסק דין

1. בפני בקשתו של המבקש , ליתן לו רשות ערעור על החלטותיה מיום 06.01.13, 09.01.13 ו- 03.02.13 של כבוד רשמת ההוצאה לפועל, הגב' דואני בהירי מיכל , שניתנו בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-13241-33-8 , אשר דחתה את בקשת המבקש וקבעה כי לאור גובה חובותיו אין מקום להכריזו כחייב מוגבל באמצעים.

העובדות הצריכות לענייננו:

2. בתאריך 03.01.13 הגיש המבקש בקשה בתיק ההוצאה לפועל להכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים, לאחד את תיקיו ולהשית עליו צו תשלומים, בתאריך 06.01.13 ניתנה החלטה על ידי כבוד הרשמת הדוחה את בקשתו , תוך שהורתה על תשלומים חודשיים על סך של 500 ₪ בכל חודש עד למתן החלטה אחרת בתיק, תוך שכבוד הרשמת מיידעת אותו כי באפשרותו לפנות להליכי פש"ר.

3. בתאריך 09.01.13 הוגשה תגובת המבקש להחלטת כבוד הרשמת בה טען כי אין באפשרותו לפנות להליכי פש"ר , וביקש בשנית להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, בהחלטתה מתאריך 09.01.13 דחתה כבוד הרשמת את בקשתו וציינה בפניו בשנית כי קיימת בפניו האפשרות לפנות להליך של פש"ר.

4. בתאריך 17.01.13 הוגשה תגובה נוספת מטעם המבקש , בה ביקש להיחקר חקירת יכולת על ידי נושיו, בהחלטתה מתאריך 03.02.13 דחתה כבוד הרשמת את בקשתו .

5. על מקבץ ההחלטות לעיל מוגשת בקשת רשות הערעור נשוא התיק דנן .

טענות המבקש:

6. המבקש טוען כי חוסר תועלת בהליך איחוד התיקים אינו תנאי לדחיית בקשת חייב להכריזו כחייב מוגבל באמצעים, וכי דחיית בקשתו היא פגיעה במינימום הקיום האנושי שלו לאור מכלול הנתונים ותשלום חובותיו תוך ביצוע העדפת נושים.

7. המבקש טוען כי כבוד הרשמת טעתה בעריכת האיזון בין התכליות והאינטרסים המתנגשים בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו, וכי מכלול נתוניו מצדיק הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, וכי אי הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים תגרום לו ולמשפחתו נזק חמור , בלתי הפיך שיעיב על המשך חייו וחיי בני משפחתו.

8. המבקש טוען כי טעתה כבוד הרשמת כאשר סירבה לקבוע את בקשת המערער לחקירת יכולת בפני נושיו, אשר להם אינטרס בתיקים. עוד טוען המבקש כי זו בקשתו הראשונה להכרזה ובפסיקה נקבע כי טענה לגבי גובה החובות לא שוללת הזכות להכרזה.

תגובת המשיבים:

9. בהתאם להחלטת בית המשפט מתאריך 25.02.13 נתבקשו המשיבים למסור תגובותיהם לבר"ע, מבין 7 המשיבים הוגשו תגובות מטעם המשיבים 1, 4, 6 ו-7 , כאשר המשיבה מס' 4 אינה מתנגדת לבקשת רשות הערעור והמשיב מס' 6 השאיר הבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

להלן תגובת משיב מס' 1 :

10. המשיב טוען כי בקשתו של המבקש נעדרת התייחסות כלשהי לזכויות הזוכים, וכי לא ברור חוסר רצונו של המבקש לפנות להליכי פש"ר כאשר כבר היום ברור כי למבקש לא תהיה אפשרות לשלם את כל חובותיו לנושיו ולכן ההליך הראוי עבור המבקש הינו הליך של פש"ר, וכי החלטת כבוד הרשמת מנומקת, מאוזנת והגיונית .

להלן תגובת משיב מס' 7 :

11. המשיב טוען כי יש להורות על סילוק הבר"ע על הסף , כיוון שהבר"ע לא הוגשה במועד הקבוע בתקנות ההוצאה לפועל , התש"ם- 1979 , ולא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת הבר"ע, וכי כל החלטה עומדת בפני עצמה ועל כן , על כל בקשה הייתה צריכה להיות מוגשת בר"ע נפרדת במועד הקבוע על פי דין.

12. המשיב טוען כי כל נימוקי הבר"ע מתייחסים להחלטות קודמות של כבוד הרשמת , החלטות אשר לא ניתן לערער עליהן במסגרת בר"ע זו, וכי ההחלטה אשר כן ניתן לערער עליה הינה ההחלטה מתאריך 03.02.12 , אשר כשמעמידים אותה כשלעצמה , אין כל עילה לבקש לערער עליה, כל נימוקי הבר"ע מתייחסים להחלטות קודמות.

תשובת המבקש לתגובת המשיב מס 1:

13. המבקש טוען כי לנושים תצמח תועלת רבה מהכרזתו כחייב מוגבל באמצעים וקביעת צו תשלומים על סך של 500 ₪ , וכי הינו בחור צעיר והכרזתו כפושט רגל עלולה "להכתים" את חייו שעה שלא יהיה באפשרותו לעסוק במקצועות שונים, וכי הדגיש בבקשתו כי גובה חובותיו נמוך בפועל מהאמור בתיקי ההוצאה לפועל, המבקש מדגיש כי הראה על רצינות שעה שהפקיד סך של 1000 ₪ בתיק ההוצאה לפועל ועמד בתשלומים החודשיים שהושתו עליו בהחלטת בית המשפט הנכבד.